הטקלאקאן, שנחשב לאחד המדבריות העוינות ביותר בעולם, המכונה "ים המוות", משתרע על שטח שווה ערך לזה של גרמניה. פרויקט טיטאניק זה הוא הפרק האחרון של מאמץ שהחל בשנת 1978 כחלק מ"חומה הירוקה הגדולה "של סין.
ניצחון נגד חול
כדי להשלים חגורה זו, היא לקחה כמעט 600,000 עובדים, שהתגייסו כדי לשתול מינים המסוגלים לעמוד בתנאים הקיצוניים של המדבר. ביניהם אנו מוצאים את פופלר המדבר, הערבה האדומה והסקסאול. מטעים אלה דרשו עשרות שנים של בדיקות כדי לזהות את הזנים המתאימים ביותר. השלב האחרון של הפרויקט, או 285 קילומטרים, הושלם בנובמבר האחרון במחוז יוטיאן, בדרום הטקלאקלאן.
המטרה העיקרית היא לייצב דיונות חול נעות, המכסות 85 % מהמדבר, ולהגביל את התקדמותן. בנוסף, טכנולוגיות מבוססות אנרגיה סולארית משמשות גם לחסימת חולות, כגון התקנת פאנלים סולאריים. גישה זו לא רק מגנה על מערכות אקולוגיות, אלא גם מחזקת תשתיות כמו כבישים ורכבות.
מאז השקת יוזמות אלה, כיסוי יער סין גדל מ -10 % בשנת 1949 ליותר מ- 25 % כיום. ב- Xinjiang הוא גדל מ -1 % ל -5 % בארבעים שנה. עם זאת, לא הכל ורוד: ביקורות מצביעות על שיעור ההישרדות הנמוך של מטעים מסוימים ועל היעילות המוגבלת של חגורות אלה להפחתת סופות חול שלעתים פוגעות בבייג'ינג.
למרות אתגרים אלה, סין מתכננת להמשיך עוד יותר. מתכננים להחזיר יערות צפצפה בצפון המדבר, בעזרת מי שיטפונות מועברים. רשתות יער חדשות יפותחו גם כדי להגן על אדמות וחקלאות חקלאיות מערבית לטקלאקאן. עם כמעט 27 % מהסווג עדיין כטריטוריה מדוברת, סין יודעת שהדרך עדיין ארוכה.
במקביל, חגורה ירוקה זו מאפשרת הזדמנויות כלכליות חדשות. מינים מסוימים הנטועים, כמו יקינתון החולות, הם בעלי פוטנציאל מסחרי לשימושים רפואיים. בנוסף, פרויקטים של אנרגיה מאסיבית, כמו חוות סולארית של 8.5 ג'יגוואט וטורבינת רוח של 4 ג'יגהואט, נמצאים בפיתוח באזור.
היוזמה הסינית היא חלק מתנועה עולמית שמטרתה להילחם במדבר. "החומה הירוקה הגדולה" האפריקאית, שחוצה את הסהרה מעל 8,000 ק"מ, חולקת יעדים דומים.
🟣 לא להחמיץ שום חדשות בעיתון החנון, הירשםחדשות גוגלו ואם אתה אוהב אותנו, יש לנועלון כל בוקרו
