סיפור העוזרתקרוב למסוכנת לסיומו. אחרי שש עונות בהשראת חופשיות מדמיונה של מרגרט אטווד, יצירתו של ברוס מילר תעביר את הגמר הגדול של הרפתקאות יוני. שלושת הפרקים הראשונים של העונה האחרונה הזו כבר זמינים ויש להם הפתעות רבות לצופים. הם חותמים על חזרתו של דמות שלא דמיינו שמצאו על המסכים שלנו. האם הסדרה עדיין הודחה מהרומן? מדוע בחירה כזו? המאמר מכיל ספוילרים בשלושת הפרקים הראשונים שלסיפור העוזרתסייסון 6.
השקת עונה 6 שלסיפור העוזרתהיה עשיר בפיתולים. לאחר האיחוד השרירי בין סרינה ליוני, האחרון הגיע למחנה פליטים באלסקה. בעוד שיותר ויותר קנדים הרשו לעצמם להתפתות מהטיעונים של גלעד, יוני עקב אחר עצתו של טולו כדי להכניס את בתה לבטיחות.
היא הופרדה מלוק, מבוקשת בגלל שגרמה למותו של התוקף של אשתו בסוף עונה 5. רק רחוק מקרוביה? לא ממש מאז שהסדרה החזירה דמות שלעולם לא היינו צריכים לראות שוב. הולי לא מתה במושבות כפי שחשבה בתה, היא שרדה. אם הסדרה אינה באלתור הראשון שלה, עונה 2 החליטה לסטות באופן נרחב יותר מהחומר הבסיסי שלה, תוספת זו מפתיעה במיוחד.
הסדרה עדיין לוקחת חירויות
ברומן, כמו בסדרה שלפני הפרק הראשון של עונה 6, יוני כבר אין חדשות מאמו לאחר ניסיון בריחה. ברומן של מרגרט אטווד אנו לומדים שהם התראו זה כמה ימים לפני יוני, לוק ובתם חנה (שלא נקראת בעמודים).
במרכז האדום, סרטון המייצג את הזמן הקדמי מוצג בפני המשרתים. אנו רואים פעילים שורפים מגזינים פורנוגרפיים. Defred מזהה מייד את אמה, פמיניסטית שהיא מעריצה על נחישותה. במהלך הדפים, החשבון של מרגרט אטווד יתמקד בהצגת ההבדלים ביניהם, לא הבינוההשקעה של אמו למען המטרה הפמיניסטית.מערכת יחסים קונפליקטואלית זו מוצגת גם בסדרה, כאשר הולי מצביעה על חוסר מעשתה של בתה לנוכח התחייה של רעיונות פטריארכליים.
בסדרה כמו ברומן, יש גם שאלה של הצבת חרטותיו. היא לא הצליחה להבין את חשיבות המחויבות של אמה ותוהה לגבי מה שהיא יכולה להעביר לבתה שלה. אמו תוזכר גם בהמשך, כאשר יוני חוצה את הדרך ממוירה לג'זבל. חברתה אומרת לה שהיא מוקד סרטון תעמולה שלגלעדו היא כןמוצג במושבות,ביצוע משימות בס. מבחינת Defred, מידע זה די מרגיע, היא דמיינת שהיא מתה הרבה זמן. מוירה תגיד שעתידה אינו קורן, גברים ונשים שנשלחו למושבות המובטחות לאמוות איטי וכואב.
נצנוץ של תקווה לפני הגמר הגדול?
חוסר אונים זה מול גורל אמו הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בסיפור של מרגרט אטווד. על הנייר, Defred לעולם לא מקבלת את תורו של המרד ואף מסרבת לעזור ליידיי כאשר לרגל הנוכחים. הגורל השמור לכל הדמויות אינו בטוח, זה מה שתסכל את הקוראים. עם זאת, זו הייתה דרך עבור הסופר לתת תחושה של תקווה לרחף. בטקסט סמוך, אטווד יסביר:
"הייתי אולי אופטימי מכדי להסיק את ההיסטוריה של המשרת בכישלון מרה. אפילו 1984, הספרות האפלה ביותר הזו, לא מסתיימת בבעיטה מתגברה לנצח על פנים אנושיות, וגם לא עם ווינסטון סמית 'השבור שחווה אהבה שיכורה לאח הגדול, אלא על ידי מאמר על הדיאטה בעבר ובאנגלית סטנדרטית".
על ידי הצגת ההישרדות של הולי,סיפור העוזרתבחר בחירה רדיקלית יותר. התקווה כבר לא עומדת בבסיס, צופים מוצגים כי עתיד קורן יותר יכול לחכות לדיכוי העתיק של גלעד. זו גם דרך לסדרה להראות שיוני כבר לא חיבצל של אם מהפכניתכשהיא פסיבית יותר מדי זמן (האמירה של הולי). העימות שלהם יראה גם כי זה שחי בגילעד במשך כמה שנים מוכן להקריב את חיי המשפחה שלו כדי להציל את חנה, מוכן לעשות הכל כדי לחלץ אותו מהסביבה הזו. הדיון שלהם ירגיע את יוני על רגשותיה של אמה כלפי שלה-היא חושבת שהיא בושה שלה לרצות לה להעניק לה תחושה של שלום שנמצאה כמו רצון חדש לעשות קרב.
באופן נרחב יותר, נראה שהסדרה הולכת לעבר סיום גדול פחות וקור מהעבודה שממנה היא מקבלת השראה. נותר לראות כעת אם הסדרה תצליח לספק מסקנה עד הציפיות של הצופים, מאוכזבת מהדרך שלקח העיבוד הזה כאשר היה צורך לאלתר ברומן המקור.
- ראה גם -
🟣 לא להחמיץ שום חדשות בעיתון החנון, הירשםחדשות גוגלואילךWhatsApp שלנוו ואם אתה אוהב אותנו, יש לנועלון כל בוקרו
