למרות האגרסיביות של המלעיזים שלה, אין עוררין על העובדות: העסק הקטן של קווין פייג 'אינו יודע את המשבר. סוף סוף קטן ... עשרים ושלושה סרטים ומיליארדים בקופות בסך הכל, לא, בין אם אנחנו רוצים או לא, היקום הקולנועי של מארוול הוא הצלחה אדירה. ומכיוון שפייג לא רואה מדוע עצור שם, כעת ממלכת הסדרה היא שאולפני מארוול רוצים לכבוש עם הנשק הראשון שלו:WANDAVISIONו
יש להודות, זו לא הפעם הראשונה שהסטודיו מזכיינים את גיבוריו למסך הקטן וכולנו זוכרים את העונה הראשונה המצוינת שלנוֹעָזו אנחנו זוכרים קצת פחותאינאומניםו אבל Wandavision יש מעמד מיוחד מאז שהיא מוטבעת באולפני מארוול. הבינו שזו הסדרה הראשונה של רשימה ארוכה שתתחבר לחלוטין לסרטים. במילים אחרות, היכן להבין היטב את הנוקמים, היינו צריכים לצפות בסרטים שקדמו לו, כעת יהיה צורך לצפות בסדרה של אותו יקוםדרום דיסני+ו עדיין מוקדם לדעת אם אסטרטגיה זו תהיה בתשלום כמו בקולנוע לטווח הארוך, עם זאת, עליכם להודות במשהו לאחר שראיתם את שלושת הפרקים הראשונים (מתוך תשע) של התוכנית: מארוול יקום או לא, יש אינטרס לצפות ב Wandavision.
לפני שהסביר את הסיבה לכך, בואו נחליף את ההקשר: חזון (פול בטני) ימות בהנוקמים: מלחמת האינסוףמתחת לעיני וונדה זולה (אליזבת אולסן). עם זאת, זה הזוג שאנו מוצאים, אחרי האירועים, עוברים יחד בבית במחוז אמריקאי שקט. פרט קטן שחשוב: אנו נמצאים בסיטקום משנות החמישים.
למי שמצא שבבית הרעיונות לא היו רעיונות נוספים, זה הראשון לשלב 4 נוטה להוכיח לנו את ההפך. הצבת גיבור העל שלנו בסיטקום משנות החמישים גורמת לדיכוטומיה שהיא מהנה ומסקרנת כאחד. לא רק מארוול משאירה את אזור הנוחות שלה ואת הכספים הירוקים שלה, אלא שהסטודיו מנצל את ההזדמנות להתאים את ההיסטוריה של הסדרה ברוטב שלה.
Wandavision חוזר אחורה בזמן
נראה כי כל פרק, שנמשך פחות או יותר שלושים דקות, לוקח את ההטיה לבקר בכל עשור עם הטכניקות והקודים שלו, החל מהקרדיטים הפותחים. אך מי אומר שהניכוס לא בהכרח אומר שעיוות ומחוות הם לגיון (סרט בו שיחק פול בטני במעבר). הברורה ביותר היא שהוקדשה להתייחסות בלתי נמנעת הרצויה וציפתה שתוכלו לגלות.
בין אם מדובר בתלבושות, תסרוקות או הסביבה, הכיוון האמנותי מנגן את המשחק לשלמות ויש לנו תחושה של סדרה מהזמן שבהם נופים מצויירים, אלמנטים של העיצוב מתרגשים ביד והצחוקים שהוקלטו תומכים בכל העתק. כל שינוי עשור מאפשר גם לממש את התפתחות הפורמטים כאשר שחור לבן מפנה את מקומו לצבע ו- 4/3 הופך 16/9.
יקום סדרתי הכולל גם את צוות השחקנים המשני שלו שנוצר על המסך הקטן. לפיכך יש לנו את העונג לראות את דברה ג'ו רופ, קיטי פורמן בלתי נשכח באותה מופע של שנות ה -70, ובמיוחד קתרין האן (גברת פלטשר) אדמה לחלוטין שתפקידה מסתכן בחשיבות.
אליזבת אולסן ופול בטני, ברורה!
אם לסיפור שלהם מעולם לא היה המקום להתפתח בנוקמים, וונדה וראייה יכולים כעת לתפוס את כל המרחב והמבצעים שלהם כדי להראות את מלוא הכישרון שלהם. עם הרבה הומור, הצמד מסתגל לחייהם המחוררים תוך ניסיון להסתיר את ההבדלים ביניהם. במשחק הקטן הזה, אליזבת אולסן ופול בטני מזכירים לנו שהם שחקנים נהדרים, ויחד, מראים אלכימיה בלתי ניתנת להכחשה. הצמד נהנה מאוד עם סוגיות הרואיות והנאה היא תקשורתית. אנו מרגישים פחות ביקום מארוול מאשר בחזה צעצוע.
מכיוון שאנו מדברים על ה- MU, ברור שעלינו לדבר על הנושאים שמציבה הסדרה בשלב זה 4. כרגע, האחרונים הם דיסקרטיים, ומעדיפים לתת לנו לטבול את עצמנו ביקום זה לפני שנכנסים ללב העניין. מבוא, רחוקה ככל שיהיה לשווא מכיוון שכמה יסודות מזכירים לנו את עיוות המציאות בה צוללת וונדה וההשלכות, הקטסטרופליות כמובן, אשר יבואו. ישנן שאלות רבות בסוף שלושת הפרקים הללו, אך העלילה החלה לחשוף את הקלפים הראשונים שלה, הוכחה לכך שהסדרה לא מתכוונת להסתובב יותר מדי סביב הסיר.
🟣 לא להחמיץ שום חדשות בעיתון החנון, הירשםחדשות גוגלו ואם אתה אוהב אותנו, יש לנועלון כל בוקרו
